
כיתה י'4 עברה מס' שיעורי חינוך, שבמסגרתם נחשפה לתופעת האלימות נגד נשים.
במהלך השיעורים, הוקרנו סרטונים, נחשפו סיפורים, ונוצר שיחה על התופעה וממדיה, ועל ההשלכות שלה עלינו כחברה.
כמו כן הושם דגש על נוריות אזהרה במערכות יחסים, כבר מגיל תיכון, תוך חשיפה אנונימית למקרים בהם נחשפתי כמחנכת.
שני שיאים היו לתהליך:
השיא הראשון היה בשיעור במסגרתו התלמידים רשמו ואיירו סטיקרים בנושא, חשבו על כיצד ננהל את החשיפה הציבורית : צעדה עם חולצות, מצגת , פלייר, עצומה, שיתוף מועצת הנוער הערונית.
השיא השני היה בביצוע, כולנו בחולצות מעשי ידינו צועדים בעיר, תוך קריאה : "נשים הן לא שקי אגרוף, די לשתיקה".
במהלך הצעדה נמנע מאיתנו להיכנס לקניון, לכן נכנסנו למינהל החינוך, ושם זכינו בחיבוק של אלונה קליימן מנהלת אגף החינוך ולירון כרמלי מנהלת אגף בתי הספר. הילדים החתימו שם את עובדי מינהל בתפקידיהם השונים.
קבוצה אחרת נכנסה לביטוח לאומי, והחתימה שם אנשים בעידוד האבטחה במקום , משטרת ישראל זכינו ליחס אוהד אך בגלל תפקידם ומדיהם הם לא חתמו על העצומה.
הצעדה הסתיימה בלשכת ראש העיר , גם שם הניפו התלמידים את הסטיקרים, וקראו נגד אלימות.